מה אנשים חושבים שאני עושה:
אין מישהו שדיברתי איתו ולא הזכיר את הדימוי הזה.
אנשים זרים שרואים אותי אומרים לי כל הכבוד.
ילדים ואימותיהם שרואים אותי מהרחוב מסתכלים עליי ועושים לי שלום.
נראה לי שרק סלבים מקבלים יחס אוהד יותר מהסביבה.
מה אמא שלי חושבת שאני עושה:
סיפרתי לה על התוכניות שלי כמה ימים לפני תחילת הקורס. זה לא היה פשוט, כי בגלל השעות שלה הייתי צריכה שהיא תעזור עם בייביסיטינג על צ'ופ, ואמרתי לה שאני מעדיפה לא להגיד ושהיא לא ממש רוצה לדעת מה אני עושה, ושפשוט תסמוך עליי.
איכשהו, זה עבד.
היא לא היתה מרוצה למדי כשהיא גילתה את פשר ההסבה המקצועית שלי, אבל התנחמה בעובדה שלפחות אני לא שליחת פיצה.
מה אני חושבת שאני עושה:
באתרי בנייה יש מעליות, אבל שלא כמו מעליות בבניינים מוכנים, הן לא תמיד מגיעות עד הקומה האחרונה. ונסו אתם לסחוב שני דליים עם ציוד, תיק עם חבלים וכסא, שתי קופסאות של חומר איטום וכל זאת כשאתם לבושים ברתמה וקסדה.
מה העובד החדש יותר חושב שאני עושה:
עובדים חדשים עוברים תקופת נסיון על הקרקע, כדי לבחון את מידת התאמתם לעבודה. אז בשבילו אני על תקן המאגניבה שכבר עובדת עם החבלים.
מה העובד הותיק יותר חושבת שאני עושה:
כי הוא כבר יורד עם דיסק ומסיים שתי גלישות ביום, בזמן שאני עובדת עם חומר איטום לא מסוכן בעליל, וזה לוקח לי נצח (מה לעשות שזה לוקח קצת יותר זמן מלשייף).
מה הבוס שלי חושב שאני עושה:
והוא די צודק, צ'ופ נמצא די הרבה במחשבות שלי במשך היום.
אם כי בעיניו, זה לא דבר רע. הוא טוען שבגלל שיש לי משפחה לפרנס, אני לא אבריז לו מימי עבודה ברגע האחרון, אהיה אחראית ורצינית יותר מהרווקים ההוללים, ושאל אותי אם יש לי עוד כמה חברות עם ילדים שמחפשות עבודה.
מה אני באמת עושה:
ובכן, לזה לא הצלחתי למצוא תמונה מייצגת.
איטום לא ממש מצטלם סקסי, אני מניחה, גוגל מלא רק בתמונות של מנקי חלונות (אם כי זה די דומה, ויש סרטונים מגניבים ביו טיוב למי שרוצה לראות את זה מקרוב).
אבל בסופו של דבר אני קמה בבוקר, הולכת לעבודה, מסתדרת עם הציוד, נתלית על הבניין ועושה את מה שצריך.
מתישהו מסתיים לי היום ואני חוזרת הביתה. וזהו. כולה עבודה, דומה להרבה עבודות אחרות.
